הליכים משפטיים הנוגעים לאלימות במשפחה דורשים תגובה מיידית, נחישות משפטית וראייה אסטרטגית רחבה. מעבר להגנה הפיזית והנפשית, תיקים אלו משפיעים באופן דרמטי על תוצאות הליכי הגירושין, המשמורת וחלוקת הרכוש. משרד עו"ד רון מיור מתמחה בניהול משברים בנסיבות אלו, תוך ייצוג בבקשות לצווי הגנה, צווי מניעה וצווי הטרדה מאיימת. אנו מנהלים ליטיגציה חריפה בערכאות השיפוטיות, הן בהגנה על קורבנות אלימות והן בהדיפת תביעות סרק ו"תלונות שווא" שנועדו להשיג יתרון טקטי בהליך הגירושין. עם ניסיון של שלושה עשורים, אנו פועלים להבטחת סביבה מוגנת ללקוח ולילדיו, תוך שימוש בסעדים זמניים דחופים ושמירה על האינטרסים המשפטיים ארוכי הטווח בכל חזיתות הסכסוך המשפחתי.

ניהול משברים וליטיגציה בצווי הגנה

הטיפול המשפטי בתחום זה דורש מיומנות בניהול הליכי "במעמד צד אחד" וחקירות נגדיות בלוחות זמנים קצרים:

• צווי הגנה וצווי הטרדה מאיימת: הגשת בקשות דחופות להרחקת צד אלים מהמגורים המשותפים ואיסור יצירת קשר. אנו פועלים להשגת סעדים המבטיחים את ביטחון הלקוח והקטינים, כולל קביעת הסדרי שהות מוגנים במידת הצורך.
• הדיפת תלונות שווא ושימוש לרעה בהליכי משפט: בתיקים רבים, צווי הגנה משמשים ככלי טקטי לנישול צד מנכסיו או ניתוקו מילדיו. אנו מתמחים בחשיפת מניעים זרים, סתירות בעדויות והפרכת טענות שווא, במטרה לבטל צווים פוגעניים ולשקם את מעמד הלקוח.
• השלכות על הליך הגירושין והרכוש: ניתוח ההשפעה של טענות אלימות על סוגיות של חלוקת רכוש (סעיף 8 לחוק יחסי ממון) וכתובה. אנו מוודאים כי ההליך בצו ההגנה לא יפגע בזכויות הקנייניות של הלקוח ובחלקו באיזון המשאבים.
• ייצוג מול גורמי רווחה ומשטרה: ליווי הלקוח אל מול פקידי סעד, עו"ס לסדרי דין וגופי החקירה. אנו מוודאים כי התמונה העובדתית המוצגת היא מדויקת ומגובה בראיות, כדי למנוע החלטות מוטות המבוססות על התרשמות שטחית.

שיקום הקשר ההורי: במקרים בהם ניתן צו הגנה, אנו פועלים לבניית מתווה מדורג לחזרה לזמני שהות תקינים, תוך שימוש במרכזי קשר או פיקוח מקצועי, במטרה למזער את הנזק לקשר בין הורה לילדיו

חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991

מעמד אישי ומשפחה – מניעת אלימות במשפחה

בתי משפט וסדרי דין – בתי משפט ובתי דין – בימ"ש לענייני משפחה

בתי משפט וסדרי דין – בתי משפט ובתי דין – בתי דין רבניים

עונשין ומשפט פלילי – עבירות – מניעת אלימות במשפחה – סדרי דין

תוכן ענינים

חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991*

הגדרות

1. בחוק זה –

(תיקון מס' 1) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 4) תשנ"ח-1998

          "בית משפט" – בית משפט השלום, בית המשפט לעניני משפחה, וכן בית דין דתי לגבי צדדים שבענינם הוא מוסמך לדון;

(תיקון מס' 4) תשנ"ח-1998

          "בית דין דתי" – בית דין רבני, בית דין שרעי, בית דין של עדה נוצרית ובית דין דתי דרוזי;

          "בן זוג" – לרבות ידוע בציבור;

          "בן משפחה" – לרבות מי שהיה בן משפחה בעבר, והוא אחד מאלה:

(תיקון מס' 2) תשנ"ו-1996

(1)   בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית;

(2)   מי שאחראי לצרכי מחייתו, בריאותו, חינוכו או שלומו של קטין או חסר ישע, המתגורר עמו, וקטין או חסר ישע המתגורר עם מי שאחראי עליו כאמור;

          "חסר ישע" – כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, תשל"ז-1977;

          "קטין" – כהגדרתו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962;

(תיקון מס' 13) תשע"א-2010

          "פקיד סעד" – (נמחקה);

(תיקון מס' 5) תשס"א-2000 (תיקון מס' 8) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 12) תשס"ט-2008

          "רשות ביטחון" – משטרת ישראל, הרשות להגנה על עדים, משמר הכנסת, כמשמעותו בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968, צבא הגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי ושירות בתי הסוהר.

צו הגנה

2. (א)  בית המשפט רשאי לתת צו האוסר על אדם לעשות את אלה כולם או מקצתם או לקבוע להם תנאים (להלן – צו הגנה):

(1)   להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להימצא בתחום מרחק מסויים מאותה דירה, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בה;

(2)   להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום;

(3)   לפעול בכל דרך המונעת או המקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בנכס;

(תיקון מס' 5) תשס"א-2000

(4)   (נמחקה).

          (ב)  צו הגנה יכול שיכיל גם דרישה לערובה הן לקיומו והן  להתנהגות טובה, או כל הוראה אחרת הדרושה, לדעת בית המשפט, להבטחת שלומו ובטחונו של בן משפחה, ויכול שיכיל גם הוראות בדבר הסידורים הנדרשים כתוצאה ממתן הצו.

          (ג)   תנאי הערובה כאמור בסעיף קטן (ב), לרבות חילוטה, יפורטו בצו ההגנה.

(תיקון מס' 2) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 3) תשנ"ז-1997

          (ג1) בית המשפט רשאי בנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, להאריך את תקופת תוקפה של ערובה להתנהגות טובה לתקופה שלא תעלה על שנה מיום שיפוג תוקפו של צו ההגנה.

(תיקון מס' 5) תשס"א-2000

          (ד)  (בוטל).

(תיקון מס' 5) תשס"א-2000

          (ה)  (בוטל).

(תיקון מס' 5) תשס"א-2000

          (ו)   (בוטל).     

(תיקון מס' 3) תשנ"ח-1997 (תיקון מס' 13) תשע"א-2010

          (ז)   (1)   ניתן צו הגנה להגנתו של קטין, תימסר הודעה על כך על ידי בית המשפט, לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960;

(2)   ניתן צו הגנה להגנתו של קטין, רשאי בית המשפט להורות לעובד סוציאלי כאמור בפסקה (1), להגיש תסקיר בכתב במועד שיקבע;

(3)   ניתן צו הגנה להגנתו של קטין כאמור בסעיף קטן (א)(1), כלפי אדם האחראי על הקטין, יורה בית המשפט לעובד סוציאלי כאמור בפסקה (1), על הגשת תסקיר לבית המשפט; תסקיר כאמור יוגש בתוך 30 ימים ובו ימסור העובד הסוציאלי, בין היתר, את עמדתו ביחס לקיומה של אפשרות לשמירת קשר בין הקטין לבין האחראי על הקטין;

(4)   נוכח בית המשפט, על סמך תסקיר כאמור בפסקה (3), כי שמירת הקשר בין הקטין ובין האחראי על הקטין שכלפיו ניתן צו ההגנה, עולה בקנה אחד עם טובת הקטין, רשאי הוא ליתן הוראות לעניין זה.

(תיקון מס' 3) תשנ"ח-1997

          (ח)  ניתן צו הגנה כאמור בסעיף קטן (א)(1) כלפי אדם האחראי על קטין, ומטרת הצו אינה להגן על הקטין, רשאי בית המשפט לתת הוראות לעניין שמירת הקשר שבין האדם לבין הקטין, ובלבד שנוכח, על סמך תסקיר לפי הוראות סעיף 6 או בדרך אחרת, כי מתן הוראות כאמור לא יהיה כרוך בפגיעה בקטין.

(תיקון מס' 6) תשס"ב-2001

          (ח1)        בית משפט הדן בבקשה למתן צו הגנה לפי הוראות חוק זה, רשאי לתת גם צו מניעת הטרדה מאיימת לאדם, לענין בן משפחתו, בהתאם להוראות חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב–2001.

(תיקון מס' 3) תשנ"ח-1997

          (ט)  לעניין סעיף זה, "אחראי על קטין" – הורה, הורה חורג, אפוטרופוס, או מי שהקטין נתון במשמורתו או בהשגחתו.

התחייבות לקבלת טיפול (תיקון מס' 2)  תשנ"ו-1996

2א.     (א)  ניתן צו הגנה, רשאי בית המשפט עם מתן הצו או במועד מאוחר יותר, להורות למחוייב על פי הצו, לתת התחייבות שיקבל טיפול מגורם שיקבע בית המשפט (להלן בסעיף זה – התחייבות לקבלת טיפול).

          (ב)  לא יורה בית משפט על התחייבות לקבלת טיפול, אלא לאחר שהוגש לו תסקיר כאמור בסעיף 6 ובית המשפט נוכח כי המחוייב על פי צו ההגנה מתאים לטיפול, מסכים ומבין את תנאיו ואת מהותו של הטיפול, וכי קיימת מסגרת לטיפול בו.

          (ג)   נתן בית משפט הוראה להתחייבות לקבלת טיפול, יורה על מסירת דיווח לבית המשפט על התקדמות הטיפול, במועדים ובדרכים שיקבע.

איסור החזקה ונשיאה של נשק (תיקון מס' 5) תשס"א-2000

2ב.     ניתן צו הגנה כאמור בסעיף 2, ייאסר על המחויב בצו להחזיק או לשאת נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה; בית המשפט יורה, במעמד מתן הצו, על תפיסת נשקו של המחויב בצו, לאלתר.

היתר להחזקה ולנשיאה של נשק (תיקון מס' 5) תשס"א-2000

2ג.     (א)  על אף הוראות סעיף 2ב, ניתן צו הגנה שאינו כולל איסור כאמור בסעיף 2(א)(1), רשאי בית המשפט, לבקשת המחויב בצו, הנושא או המחזיק נשק כדין, להתיר לו להמשיך להחזיק או לשאת נשק, אם סבר כי אין בכך כדי להוות סיכון לשלומו של בן משפחה, והתקיימה אחת מהוראות פסקאות (1) עד (3) –

(1)   הנשק דרוש לו לשם הגנה עצמית מפני סכנה ממשית;

(2)   הנשק משמש אותו במסגרת עבודתו אצל בעל רישיון מיוחד או במפעל ראוי והתקיימו שני אלה:

(א)   איסור החזקה או נשיאה של נשק עלול להביא להפסקת עבודתו או לפגוע באופן ממשי בהמשך עבודתו;

(ב)   הממונה על המחויב בצו אצל בעל הרישיון המיוחד או במפעל הראוי, הגיש לבית המשפט בקשה מנומקת בכתב להמשך ההחזקה והנשיאה של הנשק בידי המחויב בצו;