לא מתערטלים בפייסבוק ובאינסטגרם
התהליך הקשה מביא גברים רבים לנהל את תהליך הפרידה שלהם ברשות הציבור. כך קרה במקרה של גבר, שבמהלך משפט הגירושין שלו התגלה כי ניהל בלוג מאחורי גבה וללא ידיעתה של אשתו, בו חשף תמונות ופרטים אינטימיים מחייהם תוך שהוא משחיר את דמותה. הצעירה, הגישה תביעה בבית הדין הרבני ובמקביל תביעה נזיקית בבית המשפט לענייני משפחה במסגרת הליכי הגירושין על סך 150 אלף שקלים, בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות.
הליכי גירושין הם תקופה מורכבת, רגשית ורוויית מתחים. גם כאשר ההחלטה להיפרד כבר התקבלה, וגם כאשר אחד מבני הזוג מרגיש שהצליח לפתוח דף חדש, מבחינה משפטית הסיפור עדיין רחוק מסיומו. דווקא בתקופה הזו, כאשר כל פעולה עשויה להיבחן בזכוכית מגדלת, רבים עושים טעות שעלולה לעלות להם ביוקר – הם ממהרים לחשוף ברשתות החברתיות את מערכת היחסים החדשה שלהם.
אני רואה את זה שוב ושוב.
זמן קצר לאחר הפרידה, ולעיתים אף כאשר הליכי הגירושין נמצאים בעיצומם, מתחילות להופיע בפייסבוק, באינסטגרם או בסטטוס הוואטסאפ תמונות מחויכות עם בת זוג חדשה. ארוחה במסעדה, סוף שבוע בצימר, חופשה בחו"ל, בילוי משותף או אפילו תמונה תמימה לכאורה של שני אנשים מחייכים. מבחינת מי שהעלה את התמונה, מדובר במסר פשוט: "המשכתי הלאה." אלא שבמישור המשפטי, המסר הזה עלול להיקרא אחרת לגמרי.
הטעות מתחילה בכך שרבים עדיין מתייחסים לרשתות החברתיות כאילו היו אלבום תמונות אישי. בפועל, כל פרסום הוא פרסום ציבורי כמעט לחלוטין. גם כאשר החשבון מוגדר כפרטי, גם כאשר מספר העוקבים מצומצם וגם כאשר נדמה שרק חברים קרובים יכולים לראות את התוכן, די באדם אחד שיצלם את המסך או יעביר את הפרסום הלאה כדי שהתמונה תגיע אל הצד השני.
ומניסיוני, היא כמעט תמיד מגיעה.
בני זוג המצויים בסכסוך גירושין מוקפים בדרך כלל במעגלים משותפים – בני משפחה, חברים, שכנים, עמיתים לעבודה ואפילו מכרים רחוקים. כמעט תמיד יימצא מי שיחשוב שהוא "עוזר" לאחד הצדדים וישלח צילום מסך של הפרסום. מאותו רגע, התמונה כבר איננה שלכם. היא עשויה להפוך לחלק בלתי נפרד מההליך המשפטי.
בבית המשפט לענייני משפחה, פרסומים כאלה עשויים להיות רלוונטיים במגוון רחב של סוגיות. לעיתים הם עומדים בסתירה לטענות כלכליות שמעלה בעל הדין. אדם הטוען כי מצבו הכלכלי קשה במיוחד, אך במקביל מפרסם תמונות מחופשות יקרות, מסעדות יוקרתיות או בילויים תכופים, עלול להידרש להסביר את הפער. במקרים אחרים, הפרסום עשוי להשתלב במארג הראיות הנוגע לאורח החיים של הצדדים, לאמינות גרסאותיהם או לעובדות אחרות השנויות במחלוקת. אולם הזהירות הנדרשת גדולה במיוחד כאשר ההליך מתנהל גם בבית הדין הרבני.
חשוב להדגיש: תמונה עם בת זוג חדשה אינה מוכיחה כשלעצמה שנוהלה מערכת יחסים אסורה בתקופת הנישואין. זו אינה חזקה משפטית, ובוודאי שאין בכך כדי להכריע הליך. אבל בכך גם טמונה הסכנה. לא משום שהתמונה מוכיחה את הטענה, אלא משום שהיא עלולה לגרום לכך שהטענה תתחיל להיבדק. הפרסום עשוי לעורר אצל הצד השני שורה של שאלות שלא היו קיימות קודם לכן. מתי באמת התחיל הקשר? האם ההיכרות נוצרה רק לאחר הפרידה? האם היו מפגשים עוד לפני כן? האם יש אנשים שראו את בני הזוג יחד? האם קיימות התכתבויות, תמונות נוספות או מידע דיגיטלי שיכול ללמד על מועד תחילת הקשר?
מרגע שהשאלות הללו עולות, מתחיל לעיתים תהליך של איסוף ראיות. ייתכן שיוגשו בקשות לגילוי מסמכים. ייתכן שייערכו חקירות נגדיות ממוקדות יותר. לעיתים ייבדקו מועדי נסיעות, השתתפות באירועים, פרסומים קודמים ברשתות החברתיות או נתונים אחרים. במקרים מסוימים יבחר אחד הצדדים להסתייע גם בחוקר פרטי. במילים אחרות, התמונה עצמה אינה הראיה המרכזית. היא עלולה להיות קצה החוט שממנו מתחילה פרישת כל היריעה. זו הבחנה חשובה מאוד. לא פעם אני פוגש לקוחות האומרים: "אבל אין בתמונה שום דבר אסור." ברוב המקרים הם גם צודקים. אלא שהשאלה איננה רק מה רואים בתמונה, אלא מה היא גורמת לצד השני להתחיל לחפש וזה הבדל משמעותי. יש גם היבט נוסף, שלעיתים נשכח לחלוטין. הליך גירושין אינו מתנהל רק במסמכים ובהחלטות שיפוטיות. הוא מתנהל גם בין בני אדם. כאשר צד אחד מעלה לרשת תמונות של מערכת יחסים חדשה בעוד ההליך עדיין מתנהל, הדבר עלול להתפרש אצל הצד השני כהתרסה, כהשפלה או כניסיון להפגין ניצחון.
התחושות הללו אינן נשארות מחוץ לאולם הדיונים. הן עלולות להוביל להקשחת עמדות, להארכת המשא ומתן ולהפחתת הנכונות להגיע להסכמות. כך, פרסום שנועד להביע שמחה אישית עלול להפוך לגורם שמסבך את ההליך כולו. גם כאשר יש ילדים משותפים, כדאי לעצור ולחשוב פעמיים. ילדים נחשפים כיום לרשתות החברתיות בגיל צעיר מאוד. גם אם אינם רואים את הפרסום בזמן אמת, תמונות ומידע נשמרים לאורך שנים. פרסום שנראה היום חסר חשיבות עלול להגיע אליהם בעתיד ולהוסיף קושי רגשי בתקופה שגם כך אינה פשוטה עבורם.
אני נוהג לומר ללקוחותיי כלל אחד פשוט. כל עוד הליך הגירושין מתנהל, התייחסו לכל תמונה, פוסט, סרטון או סטורי כאילו הם מיועדים מראש להיות מוצגים על מסך גדול באולם הדיונים. שאלו את עצמכם האם תהיו רגועים לחלוטין אם עורך הדין של הצד השני יבקש מכם להסביר מתי צולמה התמונה, מי האישה המצולמת, כיצד הכרתם אותה, מה היה מועד תחילת הקשר ומה התרחש לפני ואחרי אותו צילום.
אם עצם המחשבה על השאלות הללו אינה נוחה לכם, ייתכן שהתמונה פשוט אינה צריכה להתפרסם – לפחות לא בשלב הזה. אין בכך המלצה להסתיר קשר זוגי חדש. אין בכך אמירה שמערכת יחסים חדשה היא דבר פסול. להפך. לכל אדם הזכות לבנות את חייו מחדש לאחר שהקשר הקודם הסתיים. אולם יש הבדל בין הזכות לפתוח פרק חדש לבין ההחלטה להפוך אותו מיד לנחלת הכלל, בזמן שהמערכה המשפטית עדיין מתנהלת. ברוב המקרים, כמה חודשים של איפוק אינם פוגעים באיש. לעומת זאת, פרסום מוקדם עלול לייצר שאלות, לעורר חשדות, להרחיב את חזית המחלוקת ולהעניק לצד השני נקודת פתיחה שלא הייתה בידיו קודם לכן.
ולכן, אם אתם מצויים בעיצומם של הליכי גירושין, העצה שלי פשוטה: את החיים החדשים שלכם תחיו במלואם, אבל אל תמהרו לשדר אותם לעולם. יש זמן מתאים גם לפרסום התמונות. עדיף שהוא יהיה לאחר שההליך המשפטי הסתיים, ולא בזמן שכל פרסום עלול להפוך לעוד מסמך בתיק.