ביה"ד הרבני
בית הדין הרבני הוא הערכאה שבה נערכים גירושין של יהודים בישראל, אבל סמכותו רחבה יותר מסידור הגט. ההחלטה אם לפנות אליו, ומתי, משפיעה לא פעם על התיק כולו: על הכתובה, על המזונות, על חלוקת הרכוש ועל קצב ההליך. ריכזנו כאן את מה שחשוב לדעת לפני שמגישים, או כשבן הזוג כבר הגיש.
כתבו לנו
הפרטים נמסרים למיור ושות', משרד עורכי דין ([email protected]), לצורך חזרה אליך ובחינת פנייתך. מסירתם אינה חובה לפי דין, אך בלעדיהם לא נוכל לחזור אליך. הפרטים נשמרים באתר ומועברים לתיבת הדוא"ל של המשרד ולמערכת ניהול הפניות Fixdigital. ניתן לעיין במידע ולבקש את תיקונו בפנייה לכתובת הדוא"ל. מדיניות הפרטיות
הסמכות הייחודית: נישואין וגירושין
לפי סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה, נתונים לשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים. סעיף 2 לחוק קובע שנישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה. המשמעות המעשית: בית המשפט לענייני משפחה יכול לדון ברכוש, במזונות ובילדים, אבל הגט עצמו ניתן רק בבית הדין הרבני.
כריכה: מתי בית הדין דן גם ברכוש ובמזונות
סעיף 3 לחוק קובע שכאשר הוגשה לבית הדין הרבני תביעת גירושין, יהיה לו שיפוט ייחודי "בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין". לכן מי שמגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני יכול לכרוך בה עניינים נוספים הקשורים לגירושין, כמו חלוקת הרכוש ומזונות האישה, ובית הדין ידון בהם במקום בית המשפט לענייני משפחה. הכריכה נראית עניין טכני, אבל יש לה דרישות. כריכה שלא נעשתה כראוי עלולה להעביר את העניין לבית המשפט לענייני משפחה.
שינוי חשוב: מזונות ילדים בבית הדין (הוראת שעה, 2025)
ב-18.11.2025 פורסם תיקון מס' 6 לחוק, כהוראת שעה לתקופה של שנתיים מיום תחילתו. לפי התיקון, הסמכות הכרוכה בתביעת הגירושין כוללת במפורש "מזונות לאישה, מזונות לילדי הזוג והשבה של הוצאות מזונות לילדי הזוג שהוציא אחד ההורים, להורה השני". התיקון גם מגדיר "מזונות לילדי הזוג" ככלל צורכיהם הכלכליים של הילדים, ובכלל זה הוצאות מדור, חינוך ורפואה. ההוראה חלה גם על תביעות מזונות ילדים שנכרכו בתביעת גירושין והיו תלויות ועומדות ביום התחילה, בכפוף לתנאים שנקבעו בתיקון. מי שמנהל היום הליך כזה צריך לבדוק איך התיקון משפיע על התיק שלו.
תביעת מזונות אישה שלא אגב גירושין
לפי סעיף 4 לחוק, אישה יהודייה רשאית להגיש לבית הדין הרבני תביעת מזונות נגד בעלה גם בלי תביעת גירושין, והבעל לא יוכל לטעון שאין לבית הדין סמכות בעניין.
סמכות על פי הסכמה
סעיף 9 לחוק מאפשר לבית הדין לדון גם בענייני מעמד אישי שאין לו בהם סמכות ייחודית, ובכלל זה ענייני ירושה, אם כל הצדדים הנוגעים בדבר הסכימו לכך.
רכוש בבית הדין: החוק האזרחי חל
סעיף 13(ב) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, קובע שבעניין שהחוק דן בו "ינהג גם בית דין דתי לפי הוראות חוק זה, זולת אם הסכימו בעלי הדין לפני בית הדין להתדיין לפי הדין הדתי". כלומר, גם בבית הדין הרבני חל הסדר איזון המשאבים, אלא אם הצדדים הסכימו אחרת. סעיף 17 לאותו חוק מוסיף שאין בו כדי לגרוע מזכויות האישה לפי כתובתה.
הכתובה
הכתובה היא התחייבות כספית של הבעל, ובבית הדין הרבני היא עולה כמעט בכל תיק. הזכאות לה קשורה בנסיבות הפירוד, ולכן התנהלות הצדדים בתקופה שלפני הגט, ובכלל זה קשר חדש, עשויה להשפיע עליה. להרחבה: כתובה? אל "תשכחי" אותה בדרך להסדר, ולא נכנסים למערכת יחסים חדשה עוד לפני הגירושין.
סרבנות גט: צווי הגבלה
חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995, מאפשר לבית הדין להטיל צווי הגבלה על מי שאינו מקיים פסק דין של גירושין. לפי סעיף 2 לחוק, הצווים יכולים לפגוע, בין השאר, בזכות לצאת מן הארץ, לקבל או לחדש דרכון, להחזיק ברישיון נהיגה, לעסוק במקצוע מוסדר, למשוך שיקים ולפתוח או להפעיל חשבון בנק. לפי סעיף 3, בית הדין רשאי גם להורות על מאסר כפייה לתקופה של עד חמש שנים, שניתן להאריך עד עשר שנים בסך הכול. צווי הגבלה ניתנים בעיקר נגד בעל שמסרב לתת גט, אבל לפי סעיף 1(ג) ניתן, באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול, לתת צו הגבלה גם נגד אישה שאינה מקיימת פסק דין שעליה לקבל גט.
"מרוץ הסמכויות" ובקשה ליישוב סכסוך
מכיוון שגם בית הדין הרבני וגם בית המשפט לענייני משפחה מוסמכים לדון ברכוש ובמזונות, חשוב מי פונה ראשון, ולאן. לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014, מי שרוצה להגיש תביעה בסכסוך משפחתי מגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך. הצדדים מוזמנים לפגישות מהו"ת ביחידת הסיוע, ובמשך 45 ימים מהגשת הבקשה (60 ימים אם התקופה הוארכה) לא ניתן להגיש תביעות. אם לא הושג הסדר, מי שהגיש את הבקשה ראשון רשאי להגיש בתוך 15 ימים תביעה לכל ערכאה המוסמכת לדון בעניין. גם בתקופה הזו ניתן לבקש סעד דחוף או זמני, למשל לשמירת המצב הקיים או לעיכוב יציאה מן הארץ.
מתי נכון לפנות לבית הדין הרבני
אין תשובה אחת. ההחלטה תלויה בנסיבות, ובין היתר בשאלות אלה:
- האם יש כתובה בסכום משמעותי, ומה נסיבות הפירוד.
- מה מבנה הרכוש: דירה, עסק או חברה, אופציות, נכסים בחו"ל.
- האם יש ילדים, ואילו הסדרי שהות רצויים.
- האם יש חשש לסרבנות גט, מצד מי מבני הזוג.
- האם בן הזוג כבר הגיש בקשה ליישוב סכסוך, וכמה זמן נותר.
ההחלטה לאן לפנות ומתי היא החלטה אסטרטגית, וכדאי לקבל אותה אחרי ייעוץ ולפני כל צעד. ראו גם: גירושין, מזונות ותביעות רכושיות.
