תניית סילוקין בצוואה: האם אלמנה שתובעת את חלקה בחברה מאבדת את הירושה?

בית המשפט העליון קבע ב-18 באוקטובר 2026 כלל חדש לתניות סילוקין שאוסרות "תביעה" נגד העיזבון: אם המוריש הציב ביודעין ברירה, התניה נאכפת. אם ייתכן שטעה בהיקף רכושו, אלמנה שתבעה בתום לב ובעילה סבירה את חלקה ברכוש המשותף יכולה לשמור גם על הירושה.

פסק הדין: בע"מ 3758-05-26 פלונית נ' פלונים (18.10.2026), מפי השופט אלכס שטיין, בהסכמת השופט דוד מינץ והשופטת יעל וילנר. העליון דן בבקשת רשות הערעור כבערעור, וקיבל אותה.

המקרה

המבקשת חיה עם המנוח כידועה בציבור לפחות משנת 1995, ונישאה לו ב-2015. המנוח נפטר ב-2018. בצוואה מ-1998 הוא הוריש את מניותיו בחברה לילדיו בלבד, ולמבקשת הוריש חפצי אמנות ואחוזים ממניות בחברות אחרות. סעיף 7 לצוואה קבע שמי ש"יתנגד לקיום צוואתי זו או לאיזו מהוראותיה מכל סיבה שהיא" יקבל שקל אחד בלבד.

אחרי מותו ביקשה המבקשת בעצמה צו לקיום הצוואה. במקביל היא תבעה מחצית מההשבחה האקטיבית של החברה, שנצברה בשנות החיים המשותפים. הילדים מצדם תבעו להפעיל נגדה את תניית הסילוקין.

מה קרה בערכאות הקודמות

• בית המשפט לענייני משפחה הכיר בזכותה ל-32% ממניות החברה, בשווי של כ-19.9 מיליון ₪, אבל הפעיל את תניית הסילוקין: היא קיבלה את חלקה ברכוש המשותף והפסידה את חלקה בצוואה.
• בית המשפט המחוזי הפחית את שווי זכויותיה לכ-5.96 מיליון ₪. ברוב דעות הוא השאיר את הסילוק על כנו, ולפי דעת הרוב היה בידיה "להסתפק במה שהוענק לו בצוואה או לקבל זכויות המגיעות לו מהעיזבון". השופט ויצנבליט היה בדעת מיעוט, וסבר שאין לסלק אותה.

מה קבע בית המשפט העליון

שני סוגים של תניות סילוקין:

• תניית "אי-תקיפה" מסלקת מי שתוקף את תוקף הצוואה, למשל בטענה של השפעה בלתי הוגנת.
• תניית "אי-תביעה" מסלקת מי שתובע זכות עצמאית בנכסים שהמוריש ראה כשלו, למשל מכוח יחסי ממון.

לגבי תניית אי-תקיפה, ההלכה ותיקה: היא לא תופעל נגד מי שהעלה טענה סבירה בתום לב. לגבי תניית אי-תביעה, קבע העליון, "דין ברור ואחיד… אינו בנמצא". מה שנאמר על כך בעבר בעניין יונה היה אמרת אגב בלבד.

המבחן החדש הוא מבחן פרשני: האם המוריש ידע מה בדיוק שלו, ובחר במודע להציב ליורש ברירה? לכל תניה יש אחת משלוש תוצאות:

1. "הצעה": המוריש היה מודע לכך שליורש עשויה להיות טענת זכות, והציב בפניו ברירה. התניה תיאכף "ללא שום כפיפות" למבחן תום הלב והסבירות, גם אם התביעה מוצדקת.
2. "טעות": המוריש טעה בהיקף רכושו. במקרה כזה חלים דיני הטעות בצוואה.
3. "ספק-הצעה": אי אפשר לקבוע אם המוריש הציב ברירה או טעה. התניה תיאכף רק בכפוף ל"מבחן תום הלב והסבירות": יורש שהגיש בתום לב תביעה סבירה יוכל ליהנות גם מהרכוש שתבע, אם תביעתו תצליח, וגם מחלקו בעיזבון.

נטל ההוכחה: במקרה של ספק-הצעה, היורש הוא שצריך להוכיח, במאזן ההסתברויות, שהתביעה הייתה סבירה ותמת-לב. אם יש "תיקו ראייתי", התניה תחול.

זהירות מיוחדת בזכויות של בן זוג: העליון הדגיש שזכויות מכוח יחסי ממון או שיתוף זוגי אינן חלק מהעיזבון (סעיף 11(ג) לחוק הירושה), שלרוב הן לא רשומות ומתבררות רק בדיעבד. במקרים כאלה צריך להבטיח שרצון המוריש להציב ברירה יהיה "מפורש וברור".

התוצאה

העליון לא התערב בקביעה שהתניה בצוואה היא מסוג אי-תביעה ושהתביעה של המבקשת נופלת בגדרה. התיק הוחזר לבית המשפט לענייני משפחה, שיקבע לאיזו מהקטגוריות שייכת הצוואה ויפעל לפי המתווה. לא ניתן צו להוצאות.

חשוב לדייק: העליון לא קבע שהמבקשת זכאית גם לחלקה ברכוש וגם לחלקה בצוואה. הוא קבע שאסור לשלול ממנה את הצוואה בלי הבירור הזה.

משמעויות מעשיות

1. למי שעורך צוואה: אם הכוונה היא להציב ליורש ברירה, צריך לכתוב זאת במפורש, למשל: "גם אם למי מהזוכים יש עילת תביעה לזכויות ברכושי, מי שינקוט הליכים להשגתן ינושל מחלקו". ניסוח כללי, כמו "מכל סיבה שהיא", כבר לא יבטיח את התוצאה.
2. לבני זוג ולידועים בציבור: עדיף להסדיר ולתעד את הזכויות ברכוש המשותף בחיים, בהסכם ממון או במסמך מסודר, ולא להשאיר אותן לבירור בדיעבד מול היורשים.
3. ליורש ששוקל תביעה: לפני הגשת תביעה נגד העיזבון, כשבצוואה יש תניית סילוקין, צריך לבחון איך תסווג התניה, ולבנות תיק שיוכיח שהתביעה סבירה ומוגשת בתום לב, כי הנטל מוטל על היורש.
4. לחברות משפחתיות: כשחלק מהשווי של חברה נבנה בשנות החיים המשותפים, הצוואה, הסכם הממון ומסמכי החברה צריכים לדבר זה עם זה. אחרת, הסכסוך עובר לדור הבא.

סיכום

פסק הדין מאזן בין חופש הציווי לבין זכות הגישה לערכאות. מוריש שהציב ברירה במודע – רצונו ייאכף. אבל תניה כללית לא תשלול מבן זוג את מה שהוא בעצם שלו, רק משום שהמוריש לא היה מודע לכך. לקריאה נוספת: ירושות וצוואות | ידועים בציבור | הסכמי ממון.

משרד עורכי הדין מיור ושות' מתמחה בסכסוכי ירושה ועיזבון בעלי רכיב עסקי, בדיני משפחה ובתיקים בעלי היקף רכושי משמעותי. לתיאום פגישת ייעוץ דיסקרטית, ניתן ליצור קשר עם משרדנו.

המידע במאמר כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. מקור: נוסח פסק הדין.