כתובה? אל "תשכחי" אותה בדרך להסדר
הטעות הראשונה במעלה היא התפיסה שגבר צריך לרוץ לביה"ד הרבני! לא כל גבר רצוי ונכון לו לפנות לביה"ד הרבני. ככל שהשאלה הכלכלית מסובכת יותר, עדיפה וודאות משפטית וכזו יש לנו רק בבית המשפט.
גברים לא מבינים שברגע בו הגישו תביעה לגירושין לביה"ד הרבני הם הפכו את האשה לזכאית לכתובה. לא מאמינים? חושבים שכתובה היא מסמך לא רלבנטי? טעיתם.
זה עתה בביה"ד הרבני פסקו לאשה דמי כתובה העולים כדי חצי דירה, והכול כי ביה"ד החליט שמגיע לה כתובתה, כי הבעל עזב אותה לטובת אחרת.
האם עדיף להגיש תביעת גירושין בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני?
ישנה דעה מוטעית בקרב הציבור, שלפיה בית הדין הרבני מעדיף להגן על זכויות הגבר בהליכי הגירושין, ואילו בית המשפט לענייני משפחה שומר על זכויותיה של האישה. ואולם, המציאות מורכבת יותר.
מאחר שבית הדין הרבני מבסס את קביעותיו על ההלכה העברית, ואילו בית המשפט לענייני משפחה הוא בית משפט אזרחי, אכן קיים הבדל משמעותי בין פסקי הדין הניתנים על ידי שתי הערכאות.
בעוד בית הדין הרבני יכול לקבוע מזונות לילדים בסכום נמוך יותר, הוא אף יכול לחייב את הגבר בתשלום הכתובה ואף במזונות אישה, וכן להעדיף להעניק את המשמורת לאם.
בבית המשפט לענייני משפחה, לא יחייבו גבר לשלם כתובה.
על הכותב: עו"ד רון מיור
מייסד משרד עורכי דין רון מיור (Major Law) בתל אביב. בעל למעלה מ-30 שנות ניסיון בליטיגציה בדיני משפחה, גירושין מורכבים וסכסוכי ירושה. לצד ניסיונו בייצוג בכל הערכאות המשפטיות והסמכתו כמגשר, מחזיק עו"ד מיור בתואר שני במנהל עסקים וכלכלה (במסגרת לימודי MBA), המעניק מומחיות מיוחדת בגירושי הייטק ובכירים, חלוקת אופציות ונכסי קריירה.