לא מנסים להעלים כספים מהתא המשפחתי
רוב הזוגות מנהלים חשבונות בנק משותפים, וברובם של אלה, נדרשת רק חתימה אחת לחיוב החשבונות. לא פעם – עקב עצות מחברות ובני משפחה –אם היא זו שיוזמת את הליך הגירושין ומפתיעה את בעלה, במקביל היא מרוקנת את החשבונות המשותפים ו"חוגגת על כרטיס האשראי". היא תיאלץ במהרה להחזיר הכל לקופה המשותפת וזאת כאשר, בבית הדין הרבני היא כנראה תיאלץ לוותר על כתובתה (שאחרת אולי היא יכולה הייתה להיות זכאית לה), וגם בבית הדין וגם בבית המשפט לעניניי משפחה, היא תיחשב מעת הגילוי כחסרת תום לב. יהיו לכך משמעויות בניהול ההליך ובפסק הדין.
הפרטים נמסרים למיור ושות', משרד עורכי דין ([email protected]), לצורך חזרה אליך ובחינת פנייתך. מסירתם אינה חובה לפי דין, אך בלעדיהם לא נוכל לחזור אליך. הפרטים נשמרים באתר ומועברים לתיבת הדוא"ל של המשרד ולמערכת ניהול הפניות Fixdigital. ניתן לעיין במידע ולבקש את תיקונו בפנייה לכתובת הדוא"ל. מדיניות הפרטיות
עקבו אחרי החשבון המשותף!
היו ערניים לגבי הוצאות חריגות שבן הזוג החל להוציא מהחשבון המשותף. זה יכול להעיד על כוונות נסתרות שיש לו לפרידה ולגירושין, ובוודאי במקרים שבהם הפרידה כבר קרתה, ואולם בן הזוג הנעזב מאפשר עדיין לבן הזוג העוזב לפעול בחשבון המשותף (לצרכי מחייה ומשק הבית).
זו טעות מרכזית שחוטאים בה. לאור העובדה שהגברים מנהלים בדרך כלל את העולם הכספי במשפחה, חושבים הם בטעות כי בהכרזה על גירושין יעלימו או יבריחו מהתא המשפחתי כספים שנמצאים רק בידיעתם, קופות גמל קרנות וכו'. דעו לכם – בהליך גילוי מסמכים פשוט המאושר ע"י ביהמ"ש כעניין שבשגרה, תצטרכו להחזיר הכול ועם ריבית. חבל לבזבז אנרגיות ומס על פדיון הכספים והעלמתם. כסף שהיה בבנק או בקופה תמיד יצוץ.
לא פעם, במיוחד אם הגבר כבר שוקל גירושין הוא דואג מבעוד מועד "ליום שאחרי"; הוא פותח חשבונות שהאישה לא יודעת עליהם, ניירות ערך או חסכונות שהאישה לא יודעת עליהם, וכו'.
עורך הדין של האישה – כדבר שבשגרה – יבקש ויקבל צו לחשיפת חשבונות בנק והדבר יתגלה די במהירות. הבעל כמובן יאלץ להחזיר את הכספים הללו לקופה שעומדת לחלוקה, לעיתים פרעונות מוקדמים של קופות גמל יהיו כרוכים בתשלום מס, ובכלל, בית הדין או בית המשפט יתפסו אותו מיידית מכאן ולהבא כמי שפועל בחוסר תום לב בהליך הגירושין. יהיו לכך משמעויות בניהול ההליך ובפסק הדין.
הכלים שעומדים לרשות בית המשפט
חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, מעניק לבית המשפט ולבית הדין כלים מפורשים למצב שבו בן זוג פועל לסכל את זכויות השני. לפי סעיף 11 לחוק, הם רשאים, בין השאר, לצוות על מתן ידיעות ועל מתן ערובה, לקבוע פעולות שיהיו טעונות הסכמת שני בני הזוג, ולצוות על רישום הערה בפנקס שבו רשום הנכס. לפי סעיף 7, נכס שבן זוג הוציא מרשותו בכוונה לסכל את זכות בן זוגו, רשאי בית המשפט או בית הדין לראותו, לצורך איזון המשאבים, כאילו הוא עדיין שלו.
אם אתם חוששים שבן הזוג מבריח כספים
- רשמו את המידע הבסיסי שידוע לכם: שמות הבנקים, חברות הביטוח, קופות הגמל וחשבונות ההשקעה.
- שמרו עותקים של דפי חשבון ודוחות שנתיים שהגיעו הביתה. אל תפרצו לחשבונות או למכשירים של בן הזוג: ראיה שהושגה כך עלולה לפגוע דווקא בכם.
- פנו לעורך דין בהקדם. גם בתקופת פגישות המהו"ת ניתן לבקש סעד זמני לשמירת המצב הקיים.
להרחבה: תביעות רכושיות.
על הכותב: עו"ד רון מיור
מייסד משרד עורכי דין רון מיור (Major Law) בתל אביב. בעל למעלה מ-30 שנות ניסיון בליטיגציה בדיני משפחה, גירושין מורכבים וסכסוכי ירושה. לצד ניסיונו בייצוג בכל הערכאות המשפטיות והסמכתו כמגשר, מחזיק עו"ד מיור בתואר שני בכלכלה (במסגרת לימודי MBA), המעניק מומחיות מיוחדת בגירושי הייטק ובכירים, חלוקת אופציות ונכסי קריירה.
